תיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), הפך את שלב הטיעונים לעונש במשפט הפלילי לשלב מורכב בעל קווים מנחים רבים, יש יאמרו "מורכב מדי" או "מסורבל", תלוי את מי שואלים. התיקון העניק לבית המשפט "ארגז כלים" לפיו ייקבע מתחם העונש ההולם את נסיבות ביצוע העבירה, ובתוכו בסופו של דבר ייקבע עונשו של הנאשם, אלא אם נסיבות העניין מצדיקות חריגה מהמתחם, לקולא או לחומרא בהתאם לאמור בסעיף 40ד' או 40ה' לחוק. במאמר שלהלן, נציג את עיקרי השיקולים אותם בית המשפט שוקל בעת גזירת הדין בהתאם לתיקון 113 האמור.

מהו תיקון 113 לחוק העונשין?

תכליתו של תיקון 113, הייתה לסייע לשיקול דעתו של בית המשפט במסגרת קביעת מתחם הענישה ובגזירת העונש עצמו. דהיינו – לסלול דרך אחידה, שתנחנה את שופטי ישראל בשלב גזירת הדין. בעבר ראינו תנודות בין גזרי דין, על פי כותבם, בכל הנוגע לתכלית הענישה בהתאם לנסיבות התיק (לדוגמא: לעיתים, שופטים קבעו כי בנסיבות מסוימות תכלית הענישה היא "גמול" ולעיתים קבעו כי התכלית היא "שיקום", ללא הצבעה על שוני רלוונטי או קווים מנחים), עתה, כך ניסה המחוקק, נוצרה אחידות בשיח העונשי, בכל הנוגע לתכליות הענישה, אך ספק אם התיקון אכן מימש את חזון הוגיו – הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה.

כיום עם חקיקת התיקון, ישנה הוראה מפורשת הקובעת את תכלית הענישה בישראל והיא "הלימה". כך, לפי סעיף 40ב לחוק העונשין: "העיקרון המנחה בענישה, הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו, מידת אשמתו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו".

מהו סדר גזירת הדין מכוח תיקון 113?

בעבר, לפני חקיקת התיקון, שופטים בדרך כלל היו כותבים גזרי דין קצרים, שבמסגרתם נימקו את השיקולים והנסיבות לטובת הנאשם, השיקולים לחומרת הנאשם ולבסוף גזרו את הדין. כיום, קובע התיקון מספר הליכי משנה, אשר לגביהם על בית המשפט להכריע בנפרד בכל מקרה ומקרה, כדלקמן:

(1) מתחם ענישה – בתחילת גזר הדין, על בית המשפט לקבוע מתחם ענישה. כלומר, עליו לקבוע רף עליון ורף תחתון של ענישה, אשר שניהם ומה שביניהם יכולים להתאים לנאשם באותה עבירה ובנסיבות ביצועה כעולה מאותו עניין. עונשו של הנאשם ייגזר ברגיל בתוך המתחם שייקבע, למעט מקרים המצדיקים חריגה מהמתחם, כפי שיפורט מייד להלן.

(2) סטייה מהמתחם – התיקון מאפשר לבית המשפט לסטות מהמתחם שנקבע בשני מצבים, הראשון, סטייה לקולא בהתאם לסעיף 40ד' לחוק, אם הוכח לבית המשפט כי הנאשם עבר תהליך שיקומי מוצלח, או כי "יש סיכוי של ממש שישתקם", משמע, אם הוכח לבית המשפט כי ישנו פוטנציאל ממשי לשיקום הנאשם; השני, סטייה לחומרא בהתאם לסעיף 40ה' לחוק, וזאת אם מצא בית המשפט שישנו חשש ממשי שהנאשם יחזור ויבצע עבירות, וכי ההרחקה מהציבור נדרשת לצורך הגנה על שלום הציבור. חשוב לזכור כי הסמכות להחמיר מעבר למתחם הענישה שנקבע קמה בכפוף לקיומו של אחד התנאים המפורטים בסעיף, והם אם לנאשם קיים עבר פלילי משמעותי, או אם הוצגה לעיונו חוות דעת מקצועית בעניין.

(3) גזירת העונש בתוך המתחם – ככל שלא נמצאו נסיבות לסטייה מן המתחם, יהיה על בית המשפט לגזור את העונש ההולם, בתוך מתחם הענישה שקבע.

אילו שיקולים יכול בית המשפט לשקול, בעת קביעת מתחם העונש ההולם?

התיקון מונה מגוון רב של שיקולים אותם יכול בית המשפט לשקול בשלב קביעת מתחם העונש ההולם, וכולם עניינם בנסיבות ביצוע העבירה ולא בנסיבותיו של מבצע העבירה. כלומר, כלל השיקולים סובבים את אופי ביצוע העבירה עצמה, ללא קשר לעבריין עצמו. סעיף 40ט לחוק העונשין קובע את השיקולים הרלוונטיים. דוגמה לשיקולים שנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה: האם היה תכנון מוקדם לעבירה; האם העבירה בוצעה בתחכום; חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת השפעתו של אחר על הנאשם בביצוע העבירה; הנזק שנגרם כתוצאה מהעבירה; המניע לביצוע העבירה, האם מנקמה, מבצע כסף וכד'; יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה, את הפסול שבמעשהו או את משמעות מעשהו, לרבות בשל גילו; הקרבה לסייג לאחריות פלילית, ועוד מספר שיקולים כמפורט בסעיף 40ט לחוק.

מהם השיקולים שיכול בית המשפט לשקול בעת גזירת הדין, בתוך המתחם שנקבע?

עם קביעת מתחם הענישה ההולם וככל שבית המשפט מצא שאין סיבה לחרוג מהמתחם, מוטלת על בית המשפט החובה לגזור את העונש בתוך מתחם הענישה. זהו למעשה השלב הקריטי. במסגרת השיקולים הנוגעים לגזירת העונש בתוך מתחם, ישקול בית המשפט את השיקולים שאינן קשורים בנסיבות ביצוע העבירה, כלומר, את אותם שיקולים הנוגעים לנאשם עצמו, כדוגמת נסיבות חייו, עברו הפלילי, הפגיעה של ההרשעה והעונש בנאשם ובבני משפחתו, נטילת אחריות, חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה, תרומתו לחברה, ועוד שיקולים כמפורט בסעיף 40יא' לחוק. כלומר מדובר כאמור בשיקולים שאינם נוגעים לביצוע העבירה.

לסיכום:

מלאכת גזירת הדין אינה עניין של מה בכך, במיוחד לאור תיקון 113 שהפך את המלאכה למסורבלת ומורכבת יותר. ימים יגידו אם טובה יותר ונכונה יותר. לכן, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין פלילי, סנגור, הבקיא בתחום הפלילי על מנת שתיוצגו בנאמנות ובמקצועיות בשלבי המשפט השונים לרבות בשלב הטיעונים לעונש הרלוונטי למאמר זה. .

Rate this post