באתר "דה מרקר" דווח כי כ-50 עובדי מעריב הגישו תלונה במשטרה נגד המוציא לאור של העיתון, שלמה בן צבי, על קבלת דבר במרמה – וזאת משום שלא קיבלו את משכורות חודש פברואר ומשום שכספי ההפרשות שנוכו משכרם, לא הועברו לקרן הפנסיה. לדברי העובדים, דמי החבר להסתדרות שהחברה גבתה, לא הועברו כלל לארגון. במשטרה יצטרכו לבדוק אם טענות העובדים ל"קבלת דבר במרמה" מוצדקות.

קבלת דבר במרמה הנה עבירת עונשין הקשורה לעבירות של מרמה, עושק וסחיטה. עבירות אלה עומדות בסתירה לזכותו הבסיסית של אדם לחופש רצון, בחירה ופעולה. הענישה בגין קבלת דבר במרמה עומדת על עד שלוש שנות מאסר, ובנסיבות מחמירות עלולה אף להגיע לחמש שנות מאסר. במקרים של חשד בעבירות אלה, חשוב לפנות מוקדם ככול האפשר אל משרד עורכי דין פלילי המתמחה בתחום.

כך למשל יכול עורך הדין לעמוד על השאלה אם מדובר בחשד לביצוע העבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ואם כך, הוא הרי שקמה לחשוד הזכות לקיים שימוע לפי סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי, בטרם יוגש כתב אישום כנגדו, משמדובר בעבירת פשע, וזאת בניגוד לעבירה הרגילה של קבלת דבר במרמה שהיא מסוג עוון.

הבסיס העומד מאחורי קבלת דבר במרמה

קבלת דבר במרמה נחשבת לעבירה תוצאתית, שבבסיסה עומדת ההתנהגות העבריינית המגולמת בפעולת המרמה, והיא מותנית בהתקיימות רכיב תוצאתי של "קבלת" (הדבר). ה"דבר" המתקבל בעקבות המרמה יכול להיות מוחשי כמו רכוש, מקרקעין, כספים, או אינו מוחשי כמו טובות הנאה, יתרונות, זכויות, סיפוק או הנאה נפשית או פיזית, בין אם למטרות ולאינטרסים כלכליים וכספיים ובין אם מסיבות אחרות, ובלבד שישנו קשר סיבתי בין קבלתם לפעולת המרמה שבוצעה.

יש לציין כי בעבירות אלה, הסבת נזק לצד המרומה, נפשי או פיזי, לא מהווה רכיב בין יסודותיה של העבירה, אולם יש בכך כדי להוות שיקול אם להאשים בעבירה הרגילה של קבלת דבר במרמה או שמא בעבירה החמורה יותר, של קבלת דבר בנסיבות חמורות.

החשוב בעבירה זו, וכך גם בכל הנוגע לטענות עובדי מעריב, הוא העמידה בדרישות היסוד הנפשי לצורך הרשעה בעבירה זו. היסוד הנפשי הנדרש הוא "כוונה", כלומר, על המאשימה להוכיח כי לחשוד או הנאשם בעבירה זו הייתה "כוונה" לקבל את ה"דבר" שהתקבל, עוד מרגע פעולת המרמה. מכאן, שלא בהכרח עולה יסוד זה עם העובדות כפי שפורסמו בנוגע לשלמה בן צבי, ונראה כי לא ניתן, על פני הדברים, להאשימו בעבירה של קבלת דבר במרמה בכך שלא שילם את משכורות העובדים, אלא אם יוכח, כאמור, שעשה זאת במרמה ובכוונה לקבל את כספם אל כיסו, ולא למשל, מתוך ניסיון לשקם את החברה וכדומה.

חשיבות המרמה בעת קבלת דבר

מלבד הצורך בקבלת דבר, עבירת קבלת דבר במרמה דורשת שיתקיים גם יסוד קבלת דבר שלא ביושר, בין אם בטענות כוזבות או בהנעה לפעולה במרמה. כלומר, טענה שאומרה יודע או חושב שאינה אמיתית, או שהוצגה באופן חלקי, ונועדה להניע אדם אחר לכדי מעשה או מחדל. במונח "מחדל" הכוונה היא להנעת אדם להעלמת עובדות או לשתיקה במצבים שבהם היה ראוי גילוי נאות. מנגד, הנעת אדם מבלי שיתקיים יסוד המרמה והכזב אינה נחשבת לקבלת דבר במרמה.

יש לציין כי בעבירות אלה, הסבת נזק לצד המרומה, נפשי או פיזי, לא מהווה שיקול בדבר קיום העבירה. יחד עם זאת, חייב להיות צד מרומה ידוע על מנת להאשים אדם בעבירות אלו, ולא ניתן להאשים אדם מול נפגעים שאינם ידועים.

דוגמאות לקבלת דבר מרמה

קבלת דבר במרמה עשויה להיות כאמור גם טובות הנאה ברכוש, בגוף או בנפש. לדוגמא, אדם המתחזה ברשת האינטרנט למישהו אחר על מנת לקיים יחסי מין יכול לקיים את יסודות העבירה, אולם יש לשים לב שבנסיבות מסוימות, הדבר עלול לעלות כדי קיום יסודות עבירת האינוס במרמה לפי סעיף 345(א)(2) לחוק העונשין, אך לא כאן המקום להרחיב בנושא. עבירות אלה ואחרות נחשבות בעיני החוק לקבלת דבר במרמה, וחשוב לפנות בהקדם אל משרד עורכי דין פלילי על מנת להוכיחן או להפריכן.

Rate this post