נחשדת באיומים? כך תפעל נכון
עבירת האיומים נמנית עם העבירות הנפוצות ביותר בדין הפלילי בישראל. אף שאינה כרוכה בהכרח באלימות פיזית, השלכותיה עשויות להיות מרחיקות לכת – החל מזימון לחקירה ומעצר, דרך רישום פלילי ועד לעונש מאסר בפועל.
סעיף 192 לחוק העונשין - מה קובע החוק?
סעיף 192 לחוק העונשין קובע כי "המאיים על אדם בפגיעה שלא כדין בחייו, בגופו, בחירותו, בשמו הטוב או ברכושו – דינו שלוש שנות מאסר."
הנוסח הרחב של הסעיף מעניק לבתי המשפט שיקול דעת נרחב. לכן, הבדיקה אינה מתמקדת רק בתוכן המילולי של הדברים, אלא גם בהקשר שבו נאמרו, ביחסים שבין הצדדים ובאופן שבו נאמרו הדברים. לעיתים גם ביטוי כללי או “בדיחה לא מוצלחת” עלולים להיחשב כאיום פלילי – אם יוכח כי נאמרו בכוונה להפחיד או להקניט את הזולת.
יסודות העבירה - מה על התביעה להוכיח
כדי לבסס הרשעה בעבירת איומים, על התביעה להוכיח שני יסודות מרכזיים:
- היסוד העובדתי: שמורכב מהתנהגות מאיימת, בכל דרך בין באמירה בעל פה, בכתב או בהתנהגות – שיש בה משום איום בפגיעה באחד הערכים המוגנים שבסעיף.
- היסוד הנפשי: שדורש הוכחה של מחשבה פלילית, כלומר, מודעות לטיב ההתנהגות ולנסיבות, בצירוף מטרה להפחיד או להקניט את האדם כלפיו הופנה האיום.
אין הכרח שהאיום יהיה מפורש או ישיר; גם אמירות כגון “אל תתעסק איתי” או “אתה עוד תראה” עשויות, בנסיבות מסוימות, להיחשב כאיום פלילי.
איומים בעידן הדיגיטלי
בשנים האחרונות מתרבים המקרים שבהם איומים מועברים באמצעים טכנולוגיים – הודעות וואטסאפ, הקלטות קוליות, רשתות חברתיות או שיחות טלפון. החוק אינו מבדיל בין איום פנים-אל-פנים לבין איום המועבר באמצעות פלטפורמה דיגיטלית כלשהי, ובתי המשפט אף נוטים להחמיר כאשר מדובר באיומים דיגיטליים, בשל קלות ההפצה והפוטנציאל הגבוה לפגיעה בתחושת הפרטיות והביטחון.
מה קורה לאחר חקירה - וההבדל בין איום לסחיטה באיומים
עם הגשת תלונה, המשטרה פותחת בחקירה, וככל שיימצא כי קיים "סיכוי סביר להרשעה" התיק יועבר לפרקליטות או לתביעה המשטרתית לצורך בחינת הגשת כתב אישום – אלא אם יוחלט על סגירת התיק באחת מהעילות שבדין. לרוב, כתבי האישום בעבירת האיומים יכללו עבירות נוספות, כמו תקיפה או הטרדה, המגבירות את חומרת האירוע והענישה הצפויה.
חשוב להבחין בין עבירת האיומים הרגילה, לבין עבירת הסחיטה באיומים שבה האיום נועד לגרום לקורבן לפעול בניגוד לרצונו או להימנע מפעולה שהוא רשאי לה. עבירת הסחיטה באיומים חמורה בהרבה, והעונש בגינה עלול להגיע עד תשע שנות מאסר.
מעצר ותנאים מגבילים
גם חשוד ללא עבר פלילי עלול להיעצר בחשד לעבירת איומים. מטרת המעצר היא למנוע שיבוש חקירה, להבטיח את הופעת החשוד לחקירות ולהגן על המתלונן והציבור מפני מסוכנות החשוד. בתי המשפט נוהגים לאזן בין זכויות החשוד לבין ההגנה על הציבור, ולעיתים מאפשרים שחרור בתנאים מגבילים – אך בעבירות הנוגעות לאלימות במשפחה, השחרור עשוי להיות מורכב יותר ולעיתים אף להסתיים במעצר עד תום ההליכים.
חשיבות הייעוץ המשפטי
למרות שרבים נוטים לזלזל בעבירת האיומים ולראות בה “עבירה שולית”, בפועל מדובר בעבירה העלולה להכתים את שמו של אדם ולהשליך על עתידו האישי, המשפחתי והתעסוקתי.
פנייה לייעוץ משפטי מקצועי כבר בשלב החקירה הראשוני עשויה למנוע הגשת כתב אישום ואף להביא לסגירת התיק.
עו"ד מיקי חובה, בעל ניסיון עשיר בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות איומים ובדין הפלילי בכלל, מעניק ליווי אישי, דיסקרטי וממוקד, המבוסס על הבנה מעמיקה של החוק, הפסיקה והפרקטיקה של רשויות האכיפה בישראל.
