הליך השימוע הינו הליך מיוחד במשפט הפלילי במסגרתו יכול הנאשם להציג את ראיותיו בפני רשויות התביעה, בכתב או בעל פה, ולנסות לשכנעם לבטל את כתב האישום. עד לשנת 2000 לא עוגנה בחוק הזכות לשימוע פלילי, ברם, ולאור המודעות הגוברת להשלכות של הגשת כתב אישום, קבע המחוקק בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי את הזכות לשימוע. כך, למעשה, קבע המחוקק כי לכל אדם החשוד בעבירה מסוג פשע יש זכות לבקש שימוע טרם ההחלטה הסופית להגיש נגדו כתב אישום. חשוב לציין, כי במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת תיק החקירה וכך, למעשה, נוצרת האפשרות להימנע מרישום פלילי במרשם הפלילי ומתייתר לו הליך פלילי ארוך, מורכב ויקר.
הליך השימוע הפלילי מתקיים בפני רשויות התביעה טרם הגשת כתב האישום בעניינו של אדם (לא רק אנשי ציבור). מטרת ההליך, לאפשר לחשוד ולבא כוחו להציג את טענותיהם טרם יחלו ההליכים הפליליים בבית המשפט. חשוב לדעת כי החוק מחייב את רשויות התביעה להודיע לנאשם על זכותו להליך השימוע במידה והעבירה שביצע מסוג פשע שדינה מעל 3 שנות מאסר. הנאשם רשאי להפעיל את זכותו לשימוע תוך 30 יום ועליו לפנות לתביעה בבקשה מנומקת בכתב, או במקרים חריגים בעל פה, מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
על פי הנחיות בג"צ חייבות רשויות התביעה לאפשר לנאשם להציג את טענותיו במלואן ולהציג בפניהן את כל הנתונים הנמצאים בידיו. בנוסף, על רשויות התביעה "להאזין לדברים בנפש חפצה" (כלשונו של כבוד השופט א' לוי בבג"ץ 554/05 אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה (פורסם בנבו)). קרי, להתייחס לדבריו במלוא הרצינות תוך נכונות להשתכנע במידה ויש בידיו טענות של ממש. במסגרת השימוע יכול הנאשם גם לשטוח את דבריו ולהעמיד את התביעה על טעותה, הדבר נעשה במגבלות מסוימות, מאחר והליך השימוע לא נועד להחליף את המשפט הפלילי המתנהל בין כתלי בית המשפט.
סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי זכות השימוע קיימת רק במקרים של עבירות מסוג פשע שעונשן מעל 3 שנים, אך ניתן לקיים שימוע גם לעבירות קלות יותר בתיקי חטא או עוון. יחד עם זאת, הדבר ייעשה בהתאם לשיקול דעתה של התביעה, תוך התחשבות במורכבות התיק ורגישותו.
חשיבות הזכות לשימוע
זכות השימוע חשובה במיוחד, היא מעניקה לנאשם את הקונסטרוקציה המשפטית לבוא בדין ובדברים עם רשויות התביעה ולהימנע מהגשת כתב האישום, להשפיע על העילה לסגירת התיק. שינוי עילה לסגירת תיק החקירה מאפשר לנאשם להימנע מרישום פלילי, וכך להימנע מנזק אופציונלי בחייו העסקיים, במישור הפרטי והציבורי כאחד. כמו כן, יש מקרים בהם ניתן להגיע להסדר טיעון עם רשויות התביעה, להגיע להסכמות המאפשרות למזער נזקים וסיכונים, וכן לחסוך הליכים משפטיים יקרים, ארוכים ומסובכים.
לזכות השימוע טעמים רבים עוד טרם הגשת כתב האישום, מאחר והשימוע מסייע לרשויות התביעה בקבלת החלטה אחראית ונכונה, תוך התייחסות למהות ולפרטי האישום המיוחסים לחשוד. למעשה, זכות השימוע מאפשרת להקטין את הסבירות להגשת התביעה ובכך למזער את הנזק לחיי הנאשם. לא ניתן להתעלם מהלחץ ועינויי הדין והנפש הכרוכים בהליך המשפט הפלילי, הליך מורכב שנמשך, ברוב המקרים, זמן רב ובמקרים מסוימים עלול להיחשף לציבור ולהתפרסם באמצעי התקשורת ומתוך כך כמובן להסב נזק תדמיתי כבד.
חשוב לציין כי אם רשויות התביעה ינקטו זהירות יתר בהגשת כתבי אישום ניתן למנוע נזק תדמיתי וכלכלי לאנשים רבים בגלל הפגיעה בשמם הטוב. כמו כן, ניתן להפחית את העומס הרב בבתי המשפט בשל ניהול פחות תיקים ומשפטים פליליים במערכת המשפט.
הפרת זכות השימוע
הגשת כתב אישום תוך הפרת זכות השימוע מבטלת את עיקרו, מאחר והסמכות לפי החוק להגיש כתב אישום חייבת להתגבש רק לאחר הליך השימוע. חשיבות השימוע גבוהה בעיני בתי המשפט וראוי לציין את דברי כבוד השופט א' ריבלין, בבג"ץ 1400/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממלא מקום ראש הממשלה (פורסם בנבו), באומרו כי "אין החלטה בדבר הגשת כתב אישום כל עוד לא נערך שימוע". לכן, הפרת זכות השימוע מאפשרת לנאשם לטעון כי כתב האישום פסול ולבקש הכרזה על בטלותו לפי החוק. יתרה מכך, ישנם מקרים בהם ניתן לנצל את הפרת זכות השימוע כדי להשיג מרשויות התביעה כתב אישום מרוכך בהרבה מחומרתו המקורית או לבטל ביטול של ממש את כתב האישום.
כיצד לנהוג כאשר מקבלים הזמנה לשימוע?
כאשר התביעה מקבלת את חומר החקירה עליה ליידע בכתב את החשוד כי חומר החקירה הועבר אליה. החשוד רשאי לפנות לתביעה תוך 30 יום מרגע קבלת ההודעה ולהציג את טיעוניו במכתב מנומק מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום. בתנאים מסוימים ניתן להאריך את המועד להגשת הבקשה או לבקש כי השימוע יערך בעל פה. רשות התביעה אינה מחויבת להסכים לכך. נוכח חשיבותו של הליך השימוע יש לפנות לשירותיו של עורך דין פלילי ולקבל את המידע הנדרש באשר לאפשרויות השונות העומדות בפני החשוד.
שימוע- לא בכל מחיר
תחום השימוע הוא תחום יחסית חדש ולכן כדאי לדעת כי קמו להליך זה מתנגדים הטוענים כי שימוע עלול גם לגרום נזק לנאשם. מן הראוי לציין כי במקרים מסוימים התביעה שולחת את ההזמנה לשימוע עוד לפני קבלת החלטה האם להגיש כתב אישום. לכן, זכויות החשוד עלולות להיפגע במהלך השימוע וזאת משום שהחשוד אינו מכיר ואינו חשוף לחומר הראיות נגדו, ולכן הוא עצמו עלול להסתבך בלשונו ולהרע את מצבו. יש הטוענים כי זכות השימוע גורמת לאישום יתר מצד התביעה במטרה להשיג הסדרי טיעון, ולכן המדינה עלולה לחטוא לתפקידה ולהטיל על חשודים אשמה גדולה יותר מאשר התכוונה.
בנוסף, בהליך השימוע עלול הנתבע לגלות לתביעה את קו ההגנה המתוכנן, לכן חשוב לפעול בהתאם לייעוץ משפטי, ואין לנהוג בפזיזות. כמו כן, אין להעלות טענות או להציג נתונים העלולים להזיק לחשוד בהמשך ההליך הפלילי, בדרך זו התביעה יכולה לקבל סיוע בלתי צפוי מהחשוד עצמו בגלל חשיפה לחומר אליו לא הייתה מודעת וכך למעשה היא מקבלת עזרה לסגירת חורים בכתב התביעה.
ייעוץ מקצועי הנדרש לשימוע
כאמור, הזכות לשימוע חשובה והשפעותיה מרחיקות לכת. יש לשימוע השלכות לגבי עתיד הנאשם, הן לגבי ניהול ההליך הפלילי והן לגבי סיכויי ההצלחה בתיק והחיים בהמשך. לכן, יש להתייחס בכובד ראש להזמנת השימוע וחשוב לפעול רק לאחר ייעוץ משפטי מקצועי הניתן על ידי עורך דין פלילי.
עומדים בפני שימוע? לא בטוחים שמומשה זכות השימוע שלכם? צלצלו עוד היום ועו"ד פלילי מיקי חובה ישמח לעמוד לשירותכם : 052-8332244
