בקשת חנינה

 

ההליך הפלילי הוא הליך משפטי המורכב מסדרי דין, דיני ראיות וכללים משפטיים ברורים. במסגרת ההליך הפלילי, קיים רובד נוסף שאינו "משפטי טהור", אלא חברתי מוסרי – הוא "הליך החנינה".

נשאלת השאלה: מהי חנינה? ומתי אפשר לבקש חנינה? על כך, במאמר שלהלן.

מהי חנינה?

סעיף 11(ב) לחוק יסוד נשיא המדינה קובע כי בסמכותו של הנשיא להעניק חנינה לעבריינים ולקצוב את עונשם. חנינה היא אקט "מוסרי", שכן לנשיא המדינה יש לכאורה סמכות בלתי מוגבלת, לחנון אנשים שהורשעו בפלילים. בנוסף, חנינה יכולה להינתן בכל עבירה פלילית, החל מעבירת תעבורה שעניינה קנס כספי נמוך וכלה בגזר דין חמור המשית על הנאשם עונש של שנים ארוכות מאחורי סורג ובריח.

מתי ניתן להעניק חנינה?

לנשיא המדינה יש סמכות להעניק חנינה לאחר ההליך הפלילי ולעתים אף במהלכו, עוד טרם הכרעת הדין וגזר הדין. דוגמא לכך הייתה בפרשת "קו 300" בשנת 1986. בפרשה זו, נשיא המדינה דאז, מר חיים הרצוג ז"ל, העניק חנינה לאנשי שירות הביטחון הכללי שנחשדו ברצח של פעיל טרור שהיה מעורב בחטיפת אוטובוס. הייחוד באותה פרשה הוא, שהנשיא דאז העניק חנינה לאנשי שירות הביטחון הכללי עוד בטרם הוגש נגדם כתב אישום.

מה כולל הליך חנינה?

כאשר מוגשת לנשיא המדינה בקשת חנינה הוא בוחן את נסיבות המקרה, תוך קבלת ייעוץ משפטי ממחלקה מיוחדת, הנקראת "מחלקת החנינות במשרד המשפטים". במידה ונשיא המדינה החליט להעניק חנינה, להחלטה צריכה להתלוות "חתימת קיום" של שר המשפטים. הליכי חנינה עשויים להימשך זמן מה, שכן בכל שנה מוגשות אלפי בקשות חנינה.

האם אפשר לערער על חנינה?

החלטת נשיא המדינה בעניין חנינה אינה ניתנת לערעור אולם ניתן להגיש בקשה נוספת לחנינה בחלוף שישה חודשים מיום ההחלטה האחרונה, או בפרק זמן קצר יותר במקרה בו השתנו הנסיבות.

מה מעמדו של קורבן עבירה, במסגרת חנינה?

סעיף 20 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 מעניק לקורבן עבירה את האפשרות להביע את עמדתו במקרה בו הפוגע הגיש בקשת חנינה. חשוב לציין שעניין זה כפוף לבקשת קורבן העבירה לקבלת מידע (לפי סעיף 10 לחוק הנ"ל). במילים אחרות, כאשר קורבן העבירה ניצל את זכותו לקבלת מידע על מאסר התוקף אזי לקורבן העבירה יש אפשרות להביע עמדה לגבי האפשרות להעניק חנינה. במסגרת בקשת חנינה, נשיא המדינה ישקול את עמדת הקורבן ואת הפגיעה הרגשית והנפשית שעשויה להיגרם לקורבן, במידה ותינתן חנינה.

מה חשוב לכלול בבקשת חנינה?

רצוי שבקשת חנינה תהיה מפורטת ככל שניתן ושתיתמך במסמכים הרלוונטיים. כדי למקסם את הסיכוי לקבלת הבקשה חשוב להבין את המטריה המשפטית מזה ולהניח את היסודות המוסריים שיגדילו את סיכויי הקבלה. מומלץ תמיד לפרוס יריעה נכונה על מבקש החנינה, על נסיבות העבירה, על מצבו של המבקש לאחר ההרשעה ולפרט נסיבות אישיות מיוחדות. לדוגמא: מצב משפחתי, מצב כלכלי, מצבם הכלכלי של ילדי מבקש החנינה, מצב בריאותי ומצב בריאותי של בני משפחה מדרגה ראשונה. בנוסף, רצוי לפרט בהרחבה על עברו של המבקש טרם הרשעתו.

אילו שיקולים שוקל נשיא המדינה, במסגרת בקשת חנינה?

בניגוד לבית המשפט, שעליו להכריע על סמך עקרונות משפטיים נוקשים, נשיא המדינה אינו כבול בעקרונות משפטיים. לכן, נשיא המדינה ישקול את העבירה שבוצעה, את התנהגות הנאשם לאחר הרשעתו, את הליך שיקומו ואת התנהגותו במסגרת כתלי הכלא ומסוכנותו העתידית. כאמור, נשיא המדינה גם ישקול את עמדתו של קורבן העבירה. בין היתר, נשיא המדינה ייקח בחשבון את מצבו המשפחתי של מבקש החנינה.

לסיכום:

מיקי חובה הינו סנגור פלילי המתמחה בכתיבת בקשות חנינה לנשיא המדינה. עורך הדין מיקי חובה מאבחן את המקרה ובונה את האסטרטגיה המדויקת דרכה תיכתב בקשת החנינה ותונח על שולחן הנשיא.

אנו סבורים, כי בקשת חנינה מקצועית הנכתבת ע"י עורך דין פלילי מיומן ובעל ניסיון – סיכוייה להתקבל גבוהים יותר – ומכאן המלצתנו לפנות לעורך דין פלילי.