אין כמעט מונח משפטי שמרתק יותר את הציבור ואת עולם המשפט הפלילי כמו "התיישנות עבירה פלילית". במובנים רבים, ההתיישנות אינה רק מושג טכני או משפטי יבש – אלא לב פועם של שאלות אתיות, מוסריות, ראייתיות וחוקתיות. המתח שבין הרצון למצות את הדין עם אדם שביצע עבירה, לבין השאיפה לשמור על הליך הוגן וצודק לנאשם לאחר שחלף זמן רב – יוצר סוגיה סבוכה, שמעסיקה את בתי המשפט שוב ושוב. עורך דין פלילי מיקי חובה, מהשמות הבולטים בישראל בתחום המשפט הפלילי, מלווה תיקים רבים שבהם השאלה של התיישנות עלתה כטענה מקדמית – לעיתים כטיעון פורמלי, ולעיתים כקו ההגנה העיקרי.

מהי בכלל התיישנות פלילית?

ההתיישנות במשפט הפלילי היא כלי משפטי עוצמתי, המונע מהרשויות להעמיד אדם לדין בגין עבירה שבוצעה לפני פרק זמן מסוים. ההתיישנות אינה "חנינה" והיא לא שוללת את עצם ביצוע העבירה, אלא רק מונעת את פתיחת ההליך הפלילי. המשמעות היא שגם אם העבירה התבצעה בפועל, לא ניתן עוד להביא את האדם לדין הפלילי בשל חלוף הזמן.

למעשה, ההתיישנות נשענת על מספר עקרונות בסיסיים של המשפט המודרני:

  • הזכות להליך הוגן: ככל שחלף יותר זמן, כך קשה יותר לקיים משפט צודק – עדים שוכחים, ראיות נעלמות, זיכרון מיטשטש.
  • ביטחון משפטי וסיום הסכסוך: המדינה לא יכולה "להחזיק תיק פתוח לנצח" נגד אזרח.
  • איזון בין אינטרס הציבור למיצוי הדין לבין זכויות הפרט.

עורך דין מיקי חובה מדגיש לא פעם כי שורשי ההתיישנות נעוצים גם בהבנה שלמערכת המשפט יש מגבלות, ושלא כל עוול ניתן לרפא לאחר שנים רבות – בוודאי לא בעוצמה ובוודאות הראייתית הנדרשת במשפט הפלילי.

מיקי חובה - עורך דין פלילי
מיקי חובה - עורך דין פלילי

מקור חוקי: חוק סדר הדין הפלילי

הבסיס החוקי לסוגיית ההתיישנות בישראל מצוי בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. שני הסעיפים המרכזיים העוסקים בהתיישנות הם סעיף 9 (התיישנות על עבירה) וסעיף 10 (התיישנות על עונש).

בסעיף 9 קובע המחוקק כי "לא יוגש כתב אישום בשל עבירה שעברה תקופת ההתיישנות הקבועה לה". כלומר, אם המדינה לא הגישה כתב אישום בפרק הזמן הקבוע בחוק – ההליך הפלילי לא יכול להיפתח, גם אם העבירה חמורה.

התיישנות לפי סוגי העבירות

החוק הפלילי בישראל מסווג את העבירות לשלוש קבוצות: חטא, עוון ופשע, בהתאם לחומרת העונש הקבוע לצידן:

עבירות חטא

עבירות קלות יחסית, שעונשן המרבי אינו עולה על שלושה חודשי מאסר. דוגמה: אי ציות לשוטר.
תקופת ההתיישנות: שנה אחת בלבד.

עבירות עוון

עבירות בינוניות, שעונשן נע בין שלושה חודשים לשלוש שנים. דוגמה: תקיפה סתם.
תקופת ההתיישנות: חמש שנים.

עבירות פשע

בהתאם לעדכון החוקי האחרון בישראל, חלו שינויים מהותיים בנוגע לתקופת ההתיישנות של עבירות פשע פליליות. כיום, עבירות פשע שדינן מעל שלוש שנות מאסר (כגון שוד, התרפצות, תקיפה בנסיבות מחמירות וכד') מתיישנות לאחר 10 שנים, אולם עבירות מסוג פשע חמור (שדינן שבע שנות מאסר ומעלה ורשומות בתוספתה הראשונה לחוק) מתיישנות בחלוף 15  שנים. עבירות חמורות במיוחד שעונשן מאסר עולם או מוות (כגון רצח) מתיישנות לאחר 20 שנה. עם זאת, החוק מונה חריגים ברורים שבהם לא תחול התיישנות לעולם, ובהם רצח בנסיבות מחמירות, רצח עם, שיתוף פעולה עם הנאצים, ורצח ראש ממשלה מכהן – דוגמת רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. שינוי זה מדגיש את חשיבות ההבחנה בין רמות החומרה של העבירות ואת המחויבות המשפטית להעמדה לדין בעבירות חמורות במיוחד, גם כעבור שנים רבות.

מה עוצר את מניין ההתיישנות?

לא תמיד ההתיישנות "רצה" באופן רציף. ישנם מצבים שבהם מתבצע "אירוע מנתק", שגורם לשעון ההתיישנות להיעצר – ולעיתים גם להתחיל מחדש.

דוגמאות לאירועים מנתקים:

  • פתיחת חקירה פלילית נגד החשוד.
  • הגשת כתב אישום.
  • התחלת הליך פלילי בבית משפט.
  • בריחה של החשוד מהארץ.
  • היעדרות בלתי מוסברת של הנאשם מהדיונים.

המשמעות: גם אם עברו מספר שנים מביצוע העבירה, מרגע שמתחיל הליך חקירה – ההתיישנות נעצרת, ורק לאחר סיומה היא תתחיל להימנות מחדש.

עורך דין פלילי מיקי חובה מדגיש את חשיבות הבנת נקודה זו – לא פעם קורה שחשוד סבור כי העבירה "חלפה" והזמן עשה את שלו, אך בפועל התיק נשאר פתוח בגלל פעולה כלשהי שנקטה המדינה במהלך התקופה.

מה עם עונש פלילי שלא בוצע?

חוק סדר הדין הפלילי מבחין, כאמור, בין התיישנות של העבירה לבין התיישנות של העונש. מה קורה כאשר אדם כבר הורשע, אך העונש – מאסר, קנס, עבודות שירות – לא בוצע?

גם כאן יש מנגנון התיישנות:

  • אם מדובר בעבירת חטא – העונש מתיישן לאחר 3 שנים.
  • אם מדובר בעבירת עוון – לאחר 10 שנים.
  • ואם מדובר בעבירת פשע – לאחר 20 שנים.

חשוב לציין: ההתיישנות כאן נוגעת לביצוע העונש. כלומר, אם המדינה לא אכפה את העונש בזמן, היא עלולה לאבד את הזכות לעשות זאת לאחר תום התקופה.

מתי מותר לטעון להתיישנות?

הטענה של התיישנות היא אחת הטענות החשובות בפתיחת משפט פלילי. לפי סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי, מדובר בטענה מקדמית, שאותה רשאי הנאשם להעלות עוד בשלב הקראת כתב האישום.

הטענה הזו אינה טענה מהותית על עצם האשמה – אלא טענה פורמלית: "עבר הזמן, ולכן לא ניתן לנהל את ההליך".

עורך דין מיקי חובה מתאר לא פעם כיצד טענה זו עשויה להכריע תיק עוד לפני שנשמע העד הראשון. לכן, חשוב מאוד להיות מודעים לקיומה כבר מרגע קבלת הזימון לחקירה או לכתב אישום.

ומה אם ההתיישנות מתקיימת רק על חלק מהעבירות?

במקרים מסוימים, כתב האישום כולל מספר אישומים – חלקם התיישנו וחלקם לא. במצב כזה, בית המשפט רשאי להורות על מחיקת האישומים שהתיישנו, ולהמשיך לדון רק באלה שלא חלפה תקופת ההתיישנות שלהם.

במצבים מורכבים יותר – ייתכן שהעבירה עצמה בוצעה לאורך תקופה ארוכה (עבירה מתמשכת), או שקיים קושי בקביעת מועד מדויק לביצוע העבירה. במקרים כאלה, ההגנה והפרקליטות נאבקים בשאלת היום הקובע לתחילת מרוץ ההתיישנות – מאבק משפטי חשוב שיכול לקבוע גורלות.

אז בשורה התחתונה

התיישנות בעבירות פליליות היא יותר מספירה של שנים. היא ביטוי לתפיסת צדק עמוקה, שמתחשבת לא רק בעבריינות אלא גם בזכויות יסוד של אדם, ביכולתו להתגונן בחלוף שנים ובזכותו של אדם להליך הוגן. מצד אחד, ההתיישנות מונעת את הפיכת ההליך הפלילי לכלי נקמה שמופעל שנים רבות לאחר המעשה. מצד שני, היא מציבה גבולות לזמן שבו החברה יכולה "לדרוש את חובתה".

הבנה נכונה של עקרונות ההתיישנות – בין אם מדובר בעבירה או בעונש – יכולה להציל חיים, קריירות, מוניטין של אדם ועוד. ולכן, ברגע שנפתח תיק פלילי או נפתחת חקירה – אין מקום להמתין או להסס. פנייה אל עורך דין פלילי מקצועי, תוכל לשפוך אור על הסיכויים לטעון להתיישנות – ואף להוביל למחיקת האישומים כבר בפתח ההליך. 

השאירו פרטים

דילוג לתוכן