התיישנות בהליך הפלילי
מושג ההתיישנות מלווה את המשפט הישראלי בשני הרבדים המוכרים שלו, הן בהליך האזרחי והן בהליך הפלילי. אדם שביצע עבירה פלילית – לעיתים, אף עבירה חמורה – יכול להיות פטור מעבירה זו, אם חלפה תקופת ההתיישנות של אותה עבירה. אך מהי התיישנות? מתי אפשר לטעון להתיישנות? מהו פרק הזמן להתיישנות? על כל אלו נביא בקצרה להלן.
מהי התיישנות?
הזיכרון שלנו לא מעט פעמים "בוגד" בנו ומתעתע אותנו ואת הנסמכים על אמרותינו. לעיתים, אנו לא זוכרים מעשים שעשינו ואירועים שהיינו עדים להם לפני זמן רב, גם כשהפרטים יכולים להוציא אותנו מסיבוך פלילי המיוחס לנו בחלוף השנים. כך גם אדם סביר אינו נוהג לשמור ראיות כאלו או אחרות במשך שנים, כשלעתים יש בכוחן של ראיות אלו לזכות אדם מהעבירה שיוחסה לו.
בשל ההבנה שזיכרון האדם אינו נשמר לתמיד וכך גם לא הראיות להוכחת מציאות מסוימת בנקודת זמן רחוקה, וכדי למנוע פגיעה קשה באזרחים בהעמדתם לדין לאחר שנים רבות (כאשר עדי הגנה פוטנציאליים כבר לא זוכרים את האירוע וגם לא תמיד נמצאים בחיים), קבע המחוקק את מוסד ההתיישנות. זהו מוסד שמשותף גם להליכים אזרחיים וגם להליכים פליליים. מצד אחד, שמירה על זכויות נאשם (גם זכויות בעלי דין, בתיקים אזרחיים), ומצד שני דרבון בעלי דין, לא לשקוט על השמרים ולפעול למיצוי הליכים משפטיים בזמן אמת, או קרוב לו.
ההתיישנות בפלילים נחלקת לשני רבדים: התיישנות על עבירות פליליות והתיישנות על עונשים פליליים. על כך בתמצית להלן.
מתי עבירות מתיישנות?
חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי"), מגדיר מהי התיישנות ומתי היא חלה. בכל הנוגע להתיישנות של עבירות, קובע סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי, כי לא ניתן להעמיד לדין אדם, אם העבירה בעניינו התיישנה. חוק העונשין (בסעיף 24) מסווג את כל העבירות לשלושה סוגים, לפי חומרתן: חטא, עוון ופשע. בהתאם לכך, משתנה תקופת ההתיישנות של כל עבירה ועבירה בהתאמה.
כך למשל, עבירה שדינה מאסר עולם או עונש מוות בהתאם לחוק העונשין, תתיישן בחלוף 20 שנה מתום ביצועה. לאחר תקופה זו כבר לא ניתן יהיה להעמיד את המבצע לדין. בעבירות פשע, שעונשם המקסימלי בחוק העונשין עולה על 3 שנים, לא ניתן להעמיד אדם לדין אם הוא ביצע את העבירה לפני למעלה מ-10 שנים. בעבירה מסוג עוון, שעונשה המקסימלי בחוק העונשין הוא מעל שלושה חודשים אך אינו עולה על 3 שנים, תקופת ההתיישנות היא 5 שנים. בחלוף תקופה זו כאמור פטור מבצע העבירה מאחריות פלילית כלשהי. ובעבירות חטא, שעונשן אינו עולה על שלושה חודשי מאסר, תקופת ההתיישנות חלה בחלוף שנה אחת. לא מיותר להזכיר בנקודה זו כי ישנן עבירות ספציפיות, שלעולם לא מתיישנות, כמו עבירה של רצח עם, עבירה של סיוע או שיתוף פעולה עם הנאצים במלחמת העולם השנייה, או עבירת רצח ראש ממשלה מכהן (תיקון שבא בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל).
חשוב לציין כי ישנן פעולות העוצרות את מניין הימים לתקופת ההתיישנות, כמו למשל ביצועה של חקירה פלילית. משמע, רק בתום החקירה הפלילית מתחילים לספור את הימים עד לחלוף תקופת ההתיישנות הרלוונטית לכל עבירה. כך הוא גם כאשר מתנהל הליך פלילי בבית המשפט, רק בסיומו של אותו הליך מתחילים למנות את מניין הימים לתקופת ההתיישנות. אירועים כאלו כמתואר לעיל, חקירה פלילית בעניין העבירה, הליך משפטי שנפתח וכעוד, נקראים "אירועים מנתקים", אשר כאמור גודעים את רצף מרוץ ומניין תקופת ההתיישנות ובסיומם יש לשוב ולהתחיל מן ההתחלה את מניין הימים עד לחלוף תקופת ההתיישנות.
מתי עונשים מתיישנים?
עד כה, דנו בהתיישנותה של המעשה המהווה עבירה פלילית. עם זאת, מהו הדין כאשר מדובר בעונש פלילי וביצועו. הכוונה למקרה שבו אדם כבר הורשע בבית המשפט, אך העונש בעניינו טרם בוצע, למרות שבית המשפט גזר את עונשו. על כך משיב סעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי, שקובע, כי עונש שלא בוצע במשך 20 שנים (כאשר מדובר בעבירת פשע), לא ימומש יותר. אם מדובר בעונש שהוטל בעבירת עוון, הוא לא ימומש לאחר 10 שנים, במידה ולא בוצע, וכאשר מדובר בעבירת חטא, אם העונש לא מומש במשך 3 שנים, אזי גם הוא מתיישן.
מתי אפשר לטעון להתיישנות?
סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי, קובע מגוון טענות שנאשם יכול לטעון בפתח המשפט, דהיינו בשלב הקראת כתב האישום. טענות אלו נקראות "טענות מקדמיות". בין אותן טענות, ניתן למנות היעדר סמכות עניינית, זיכוי קודם בגין העבירה, הגנה מן הצדק, פגם או פסול בכתב האישום ועוד. באותו סעיף מנויה גם הטענה המקדמית בדבר "התיישנות". כפי שהוסבר במאמר, טענה של התיישנות היא טענה פורמאלית בלבד. היא אינה טענה מהותית. אין בקיומה של התיישנות כדי לגרוע מהטענה של ביצוע עבירה, אלא רק כדי למנוע העמדה לדין. כך שאם למשל מדובר באיש ציבור, העובדה שעבירה התיישנה, אינה גורעת מהממד האתי שבביצוע העבירה.
לסיכום, ככל שמתקיימת חקירה פלילית חשוב להתייעץ ראשית עם סנגור המתמחה בתחום הפלילי כך שזה יוכל להעניק לנחקר את הייעוץ הטוב ביותר למערך ההגנה כבר בשלב החקירה הראשונית במשטרה.
