עבירות תקיפה – מה חשוב לדעת?

מתחם עבירות התקיפה נע בין עבירות קלות יחסית לעבירות חמורות שיכולות גם להוביל לפציעה, ואף למוות. המחוקק מודע לטווח הרחב בעבירות אלו, ולכן חוק העונשין קובע מגוון עבירות של תקיפה כלכל עבירה עונש שונה בצדה. מחד, עבירת תקיפה יכולה להסתיים לעיתים מאחורי סורג ובריח, אולם מאידך ישנן נסיבות במסגרתן יהיה ניתן לסיים תיק בעבירת תקיפה – ועל אף הקביעה כי אכן הנאשם ביצע את המיוחס לו – בביטול ההרשעה הפלילית או באי הרשעת הנאשם מלכתחילה. אם כך, מהי בעצם תקיפה? מה חשוב לדעת על עבירת התקיפה? על כך במאמר הבא.

מהי עבירת התקיפה?

עבירת התקיפה מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. וכך כלשון המחוקק: "המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות".

עבירת התקיפה ה"רגילה", שכתוצאה ממנה לא אירע דבר לקרבן העבירה, נקראת "תקיפה סתם", וזו קבועה בסעיף 379 לחוק העונשין. העונש בגינה עומד על שנתיים מאסר בפועל, כעונש מקסימלי כמובן. תקיפה סתם היא תקיפה שכשמה, לא גרמה לחבלה גופנית למותקף (כמו למשל: חבורה, או פצע או נזק נפשי). מנגד, ישנה עבירה חמורה יותר ממשפחת עבירות התקיפה, והיא זו אשר גרמה לחבלה "של ממש". במקרה כזה, כדי לקיים את יסודות העבירה יש להוכיח לא רק שהתרחשה תקיפה, אלא בנוסף שהמותקף ניזוק, הלכה למעשה, ושנגרמה לו חבלה של ממש. בנוסף, החוק קובע כי תקיפה שנעשית לשם גניבה, או כדי לבצע פשע, או כדי להתנגד למעצר, היא גם תקיפה הנעשית בנסיבות מחמירות, לכן גם דינה הוא שלוש שנות מאסר. אגב, תקיפה הנעשית בנסיבות מחמירות בצוותא, כלומר ע"י מספר אנשים, היא עבירה חמורה במיוחד, שהרי אז העונש עומד על חמש שנות מאסר.

עבירת תקיפה חמורה נוספת

עוד עבירת תקיפה חמורה, היא תקיפה המתבצעת כלפי בן משפחה. כאשר ההגדרה לבן משפחה היא בת או בן זוג (לרבות בני זוג נשואים או ידועים בציבור), או כלפי קטין שהוא חסר ישע, ככל שהתוקף אחראי עליו כחוק (למשל: ילד, ילד מאומץ או קרוב משפחה שעליו ממונה הקטין במקרים מסוימים). העונש על תקיפת בן משפחה עומד על כפל העונש בעבירה המקורית אלמלא הקרבה המשפחתית. כלומר, תקיפה של בת זוג שלא גורמת חבלה היא עבירה שדינה עד 4 שנות מאסר (כפל העונש על "תקיפה סתם"); ותקיפת בת זוג שהביאה לחבלה (בין אם גופנית ובין אם נפשית), היא עבירה שדינה שש שנות מאסר (כפל העונש על "תקיפה הגורמת חבלה של ממש").

גם תקיפה של עובד ציבור מוגדרת בתור כעבירה חמורה. ככל שמדובר באיש ציבור שבמהלך תפקידו הותקף, הרי שדינו של התוקף עומד על שלוש שנות מאסר. ככל שהתקיפה נעשתה לשם הכשלה או תוך שימוש בנשק או באמצעות מספר אנשים, העונש עומד על חמש שנות מאסר.

הוגש נגדי כתב אישום על תקיפה – יהיה לי רישום פלילי?

התשובה כמובן תלויה בשאלת ההרשעה, כשההנחה היא שאם ישנן די ראיות להוכחה מעבר לספק סביר של המיוחס בכתב האישום, או אז הנאשם יורשע בדין. זהו הכלל. בהליך הפלילי, ברירת המחדל היא שכאשר אדם עומד לדין ואשמתו לעניין ביצוע העבירה מוכחת, הוא יורשע בדין. אולם, לכך ישנו חריג שנקרא "אי הרשעה", או "ביטול הרשעה בדין", תלוי בשלב הנטען. כלומר, לבית המשפט יש סמכות לקבוע שנאשם ביצע עבירה (כל עבירה, לרבות תקיפה), ועדיין לא להרשיע אותו בדין ולהכתים את גיליונו הפלילי, מה שקרוי "רישום פלילי". המשמעות של "אי הרשעה" היא שלנאשם לא יהיה למעשה רישום פלילי, וגיליונו יהיה נקי. אולם יש להדגיש, כי לא בנקל יימנע בית המשפט מלהרשיע נאשם, וכדי לשכנע את בית המשפט שלא להרשיע אדם שאשמתו הוכחה מעבר לספק סביר, הסנגור חייב להביא לעיניו של בית המשפט הנכבד את האיזון הנכון, היינו שהרשעה בדין לעניין זה תוביל לפגיעה בלתי מידתית בנאשם אל מול הנזק שייגרם לאינטרס הציבורי מהעדר הרשעתו בדין.

זומנתי לחקירה בגין תקיפה – מה לעשות?

אם זומנתם לחקירה, נעצרתם או עוכבתם, הדבר הנכון ביותר יהיה לעשות הוא לפנות לעורך דין פלילי לשם ייעוץ לפני חקירה.