עילת “חוסר אשמה” היא אחד הסמלים הבולטים של עקרון חזקת החפות במשפט הפלילי הישראלי. מאחורי שתי מילים קצרות מסתתרת קביעה משפטית בעלת משקל כבד – שלילה מוחלטת של החשד הפלילי ומחיקה מלאה של כל רישום משטרתי הקשור לתיק. עבור נחקר, ההבדל בין סגירה בעילה זו לבין עילות אחרות – כמו חוסר ראיות או נסיבות שאינן מצדיקות העמדה לדין – הוא הבדל של ממש בין כתם מינהלי העלול ללוות אותו במשך שנים לבין טיהור מוחלט של שמו.
המסגרת הנורמטיבית והגורמים המוסמכים
מי מוסמך לקבוע את עילת הסגירה
עם סיום החקירה, מועבר התיק לגורם מוסמך – חוקר משטרתי, תובע משטרתי או פרקליט מפרקליטות המדינה – בהתאם לחומרת העבירה ולסיווגה. הגורם המכריע בוחן את מכלול הראיות וקובע אם יש מקום להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, ואם כן – באיזו עילה.
עילת הסגירה איננה ניסוח טכני בלבד; היא קובעת את מעמדו של האדם במערכת הפלילית ואת האופן שבו יישמר שמו הטוב במאגרי המידע הציבוריים והמשטרתיים.
מהי “חוסר אשמה” בליבת ההגדרה
עילת “חוסר אשמה” משקפת קביעה פוזיטיבית שלא בוצעה עבירה פלילית על ידי הנחקר, וכי אין בסיס עובדתי או ראייתי להעמדתו לדין. אין מדובר בהיעדר ראיות מספיקות או בשיקול מדיניות תביעתית – אלא בקביעה מהותית פוזיטיבית שהחשד קרס.
תוצאתה של סגירה כזו היא מחיקה של אזכור התיק מהרישום המשטרתי, כפי שמופיע בגיליון הרישום הפלילי (רשימת התיקים הסגורים). כך שבגיליון הרישום הפלילי לא נותר כל זכר לכך שהתנהלה חקירה נגד האדם.
האבחנה בין עילות הסגירה: למה “חוסר אשמה” היא היחידה שמטהרת את השם
“חוסר ראיות מספיקות”
כאשר קיימות ראיות חלקיות, סותרות או בלתי מהימנות שאינן מקימות בסיס להעמדה לדין, אך נותר החשד, התיק ייסגר בעילה של חוסר ראיות מספיקות. במקרה כזה, אומנם לא מוגש כתב אישום – אך עצם קיומה של החקירה לרבות אזכור העבירה מופיעה כרישום משטרתי ברשימת התיקים הסגורים בגיליון הרישום הפלילי. כל מי שמופיע בתוספת השלישית לחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, כמו למשל גורמי ביטחון ואכיפה, רשאים לעיין באותו רישום פנימי של תיקים סגורים ויראה תיק שנסגר בעילת חוסר ראיות.
“נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין” (לשעבר “חוסר עניין לציבור”)
עילה זו חלה כאשר ישנה תשתית ראייתית מספקת ולכן גם בוודאי שישנה אשמה, אך שיקולים ציבוריים, הומניים או מדיניות אכיפה מביאים להחלטה שלא להעמיד לדין. גם כאן, הרישום נותר במרשם המנהלי, באותה רשימת תיקים סגורים המופיעה בגיליון הרישום הפלילי. מבחינת האדם – השם לא נוקה, שכן האינדיקציה לחקירה באותה עבירה קיימת ומתועדת ברשימת התיקים הסגורים והגופים המפורטים בתוספת השלישית רשאים לעיין באותה רשימה.
“חוסר אשמה” – ההכרעה המטהרת
להבדיל משתי העילות האחרות, “חוסר אשמה” קובעת חד-משמעית: החשד בטל ומבוטל. זו העילה היחידה שמוחקת את הרישום לחלוטין מגיליון הרישום הפלילי ומחזירה את הנחקר למעמד נקי – כאילו לא נפתחה נגדו חקירה כלל.
מתי יש לקבוע “חוסר אשמה”
- כאשר אין תשתית ראייתית בסיסית – אם חומר החקירה אינו מקים אפילו חשד סביר למעורבות האדם בעבירה, זוהי עילה טבעית ל”חוסר אשמה”.
- כאשר אליבי נבדק ואומת – ממצאים טכנולוגיים, נתוני מצלמות, איכונים, או עדים חיצוניים שמוכיחים כי החשוד לא היה בזירת האירוע – מצדיקים קביעה של “חוסר אשמה”.
- כאשר נשלל יסוד מהותי בעבירה – לדוגמה, כאשר מתברר שהאירוע המתואר כלל אינו מהווה עבירה פלילית.
- כאשר קיימת טעות בזיהוי או הפללה עצמית פגומה – הודאה שנמסרה תחת לחץ או שאין לה משקל ראייתי אמיתי, או טעות בזיהוי, מחייבות מחיקה מלאה של החשד ולא סגירה ב”חוסר ראיות”.
משמעות המחיקה – והשלכותיה על חייו של האדם
סגירה ב”חוסר אשמה” מוחקת את האינדיקציה לחקירה מאותו רישום משטרתי פנימי כמופיע בגיליון הרישום הפלילי. לא מדובר בהסתרה או בהגבלת גישה – אלא במחיקה פיזית של הנתון. גורמים מוסדיים, מנהליים או ביטחוניים, גם אלה המופיעים בתוספת השלישית לחוק, לא יוכלו לאתר כל רישום על החקירה במסגרת העיון במרשם הפלילי.
השלכות תעסוקתיות ורישוי מקצועי
מועמדים למשרות הדורשות סיווג ביטחוני, אנשי מערכת החינוך, עובדי ציבור ובעלי מקצועות רגישים – כולם נבחנים מול המרשם הפלילי. בעילת “חוסר אשמה”, אין רישום כלל המופיע בגיליון המרשם הפלילי. מבחינת המערכת, האדם נקי לחלוטין.
הגנה על השם הטוב
היבט שאינו רק משפטי – אלא גם חברתי ותדמיתי. החלטה בעילת “חוסר אשמה” מבטאת קביעה פומבית כי האדם חף מכל עבירה. היא מסירה את העננה הציבורית ומאפשרת שיקום מלא של אמון סביבתי, תעסוקתי ואישי.
שינוי עילת הסגירה – הדרך לטיהור השם
לא אחת נסגרים תיקים בעילת חוסר ראיות, גם כאשר בפועל הראיות אינן מצביעות על חשד אמיתי. במצב זה, ניתן לפנות בבקשה לשינוי עילת הסגירה ל“חוסר אשמה”.
איך ומתי פונים
הפנייה מוגשת לגורם שסגר את התיק, וצריכה להיות מנומקת ומבוססת על ראיות חיצוניות או נתונים חדשים – חוות דעת מומחים, תיעוד טכנולוגי, אליבי מאומת או נתונים הסותרים את חומר החקירה המקורי. ניתן גם לבקש חומרי חקירה בנסיבות מסוימות לצורך ביסוס הבקשה והערר.
ההבחנה בין ערר לבקשה לשינוי עילה
ערר מוגש ככל שהבקשה לשינוי עילה נדחתה על ידי הגורם שהורה על סגירת התיק.
מתי בקשה תתקבל
כאשר הפנייה מציגה ראיות חדשות, אליבי שלא נבחן, או ממצאים שמערערים את בסיס החשד – קיימת עילה ממשית לשינוי הסיווג ל”חוסר אשמה”.
מסלול הערר וההליכים הנלווים
אם הסגירה נעשתה על ידי חוקר או תובע משטרתי – הערר מוגש לפרקליטות המחוז. אם בוצעה על ידי פרקליט מהפרקליטות, הערר יוגש לפרקליט המדינה.
במקרים נדירים ניתן לפנות לבג”ץ בעתירה נגד ההחלטה – אך לרוב מערכת העררים מהווה השלב האחרון והמשמעותי לבחינת הצדק.
חשוב לזכור כי תיק שנסגר באופן מוצדק מ"חוסר אשמה” איננו ויתור מצד המדינה, אלא קביעה עניינית כי החשד אינו מבוסס.
נקודת מבט מערכתית – שמירה על עקרון חזקת החפות
יישום נכון של עילת “חוסר אשמה” אינו רק אינטרס של הנחקר, אלא גם של מערכת אכיפת החוק. סיווג מדויק של תיקים מגן על אמון הציבור ומחזק את ההבחנה שבין חשד אמיתי לבין חוסר בסיס ראייתי.
עילת “חוסר אשמה” היא חלק מהאיזון שבין סמכות המדינה לחקור לבין זכותו של אדם להיחשב חף מפשע עד שיוכח אחרת.
תפקידו של עורך הדין הפלילי
הליך שינוי עילה או ערר דורש ידע משפטי, ניסיון ויכולת לעמוד על כל זכויות החשוד, כמו למשל הוצאת חומרי חקירה החסויים לצדדים בשלב הראשוני וניתוח החומר לעומק לצורך ביסוס הטענות.
עו”ד פלילי מנוסה ידע לזהות את נקודות הכשל בתיק, לאתר סתירות ראייתיות, ולהציג טיעון ממוקד בפני הגורם המחליט שיביא להמרת העילה ל”חוסר אשמה”.
כך ניתן להשיב לאדם את שמו הטוב, את זכויותיו, ואת נקודת האפס ממנה ראוי שיתחיל מחדש.
למה “חוסר אשמה” איננה רק ניסוח – אלא צדק
עילת “חוסר אשמה” היא הצהרה משפטית תקיפה שהאדם לא ביצע עבירה, לא מן הבחינה הראייתית ולא המוסרית. היא אינה החלטה טכניות פרוצדורלית – אלא הצהרת חפות רשמית שמוחקת את הרישום ומטהרת את השם.
במקום שבו חומר החקירה אינו מקים חשד אמיתי, או כאשר ראיות חדשות שוללות את הנטען – זו העילה הנכונה, הצודקת וההוגנת. היא מגנה לא רק על הפרט – אלא גם על אמון הציבור בצדק, בשקיפות וביושרה של מערכת אכיפת החוק בישראל.
במקרים שבהם אתם נדרשים לשינוי העילה ל"חוסר אשמה”, ניתן לפנות אל עו״ד מיקי חובה, סניגור פלילי מנוסה המתמחה בסגירת תיקים ובייצוג חשודים ונאשמים במטרה להגן על שמם הטוב ולוודא כי הצדק נעשה במלואו.
